ואמר והיה כי יביאך ונשל גוים רבים. בסבת עשיית המצות. לא תתחתן בם. כי בסבת זה יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים. ואין ראוי שתתחתן בגוי טמא. כי עם קדוש אתה לה'. פרוש מכל טומאה ומכל ערוה. כמו שנזרתם עצמכם מן הערוה במצרים. ובשביל זה בחר השם אלהיך בך להיות לו לעם סגולה. ואוצר חביב לעולם הנשמות. ולא בשביל שאתם רבים ועצומים. אלא בשביל שאתם קדושים. וזהו לא מרובכם מכל העמים אלא מאהבת ה' אתכם. לפי שאתם עם קדוש. ומשמרו את השבועה שנשבע לאבות הוציאך ממצרים ביד חזקה. ואחר שעשיתי לך כ"כ טובות. ראוי לך שתכיר מעלתי ולא תמרוד בי לעבוד אלהים אחרים. כי המורד באדוניו הוא לשלשה סבות. או מפני שחושב שאין לו יכולת. או שאין לו במה להנקם ממנו. או שאע"פ שיהיה לו שלוחים להנקם ממנו. הוא יתן שוחד לשלוחים בענין שלא יעשו לו רע. לזה אמר בכאן שאינו כן שיש לו לירא מהשם אחר שיש לו יכולת. וזהו שאמר וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים. ולו היכולת הגמור לעשות טובה לטובים ורע לרשעים וזהו שומר הברית. וכנגד השני שאין לו במה להענישם. לזה אמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. ויש לו שלוחים שהם פנים של זעם ומדות הדין. וכנגד הג' כי אולי השלוחים יסבו בלכתם ולא יעשו שליחותם. לז"א לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו בלי שינוי. ואמר לשונאיו לשון רבים ואחר כך אמר להאבידו לשון יחיד. לרמוז כי כשאמר לשונאיו לשון רבים לפי שהם שונאים ומרגיזים השם פעמים רבות. בסבת זה השם יאבד אותם מכל וכל בפעם אחת. וזהו להאבידו כאיש אחד. אבל כשאמר לשונאו לשון יחיד שלא הרגיז השם פעמים רבות. לזה ישלם לו אבל לא להאבידו. וזהו לא יאחר לשונאו אל פניו ישלם לו. אבל כשאמר לשונאיו אמר להאבידו מכל וכל כאיש אחד. ואחר שזה כן ושמרת את המצוה ואת החוקים אשר אנכי מצוה אתכם:
והיה עקב. לפי שהזכיר למעלה ושמרת את החוקים ואת המשפטים. והזכיר את המשפטים שהשם עושה ברשעים. כאומרו ומשלם לשונאיו להאבידו. ולפי שאולי ישראל יפחדו ויבעטו בייסורים ובמשפטים ולא ירצו לקבלם באהבה. לזה סמך מיד והיה עקב תשמעון את המשפטים ושמר ה' אלהיך לך. ולכן לא הזכיר בכאן המצות והחקים אלא המשפטים. לרמוז שהייסורים והמשפטים מעמידים אותם. כאומרו כי את אשר יאהב ה' יוכיח. ואמר את הברית ואת החסד. לרמוז שאם ישמרו המשפטים. השם יתנהג עמהם במדת החסד והרחמים. ובמדת אהבה וברכה. וזהו ושמר השם אלהיך לך את הברית ואת החסד. ואהבך וברכך והרבך. במדת הרחמים ולא במדה"ד. ואמר עקב תשמעון. להורות שצריך אדם ליזהר מהמצות הקלות שאדם דש בעקביו. כאומרו שגיאות מי יבין וכו'. ואמר למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. לרמוז שאע"פ שלא היו יראים מהעונות והיו נזהרים בהם. עם כל זה היו יריאים בימי רע. שהשטן מקטרג בהם מעון העקבים הנרמסים ברגלים. ואין אדם מקפיד ולא חושש עליהם. כגון גרירת ציצית וכיוצא בו. והשטן זוכרם וכותבם בספר הזכרון ומזכירם בימי רע. ולזה אמר למה אירא בימי רע וכו'. וכבר כתבו בזוהר כי ד' מלכים היו יראים מזה והוא כתוב בפרשת ויצא יעקב:
וכן אמר עקב. להורות על שכר האחרית. הוא השכר האמיתי הנרמז בפסוק וידו אוחזת בעקב עשו. להורות כי יעקב לא רצה בשכר זה העולם. אלא שכר העוה"ב לצדיקים באחרית הימים. וזהו וידו אוחזת בעקב עשו. שהיה אוחז ידיו בעקב הוא האחרון שבגוף. אבל עשו בחר לחלקו שכר העוה"ז והצלחותיו. ולכן הם מונים לשמש. כמו שהשמש אין ממשלתו אלא ביום. כן הם ממשלתם בזה העולם. אבל ליעקב ניתן אור הלבנה המושלת ביום ובלילה. כי לפעמים נראית ביום. מה שאין כן בשמש. לרמוז כי הם אוכלים העוה"ז והעוה"ב. וזהו החדש הזה לכם ראש חדשים. וזהו לכם. לכם לאות ולא לאחרים לאות. ועל זה נאמר יעבר נא אדוני לפני עבדו. בזה העולם ויאכלנו. ואני אתנהלה לאטי. סובל על כרחי עד תום כחי ונוס לחי משא מלך ושרים של זה העולם. בענין שבזה אזכה חיי העוה"ב וימות המשיח. וזהו עד אשר אבוא אל אדוני שעירה. לכן נקרא שמו יעקב ע"ש אחיזת העקב. שהיה ראוי לירש שכר עוה"ב שבא באחרונה. כאומרו והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד. וזה בסבת המצות ובפרט עשרת הדברות שהם כלל התורה כולה. שזה רמז היו"ד של יעקב. כי בשכר יו"ד של יעקב שהיא רמז לי' הדברות עשרה מאמרות. יורשים השכר האמיתי הבא באחרית הימים. שזה רמז על סוד עקב שהוא אחרית הגוף וזהו יעקב. וכן יש בו סוד יב"ק שהוא ראשי תיבות יעננו ביום קראינו. וזהו ה' הושיעה כנגד היו"ד שעולה עשרים במילואו. ולזה סוד יב"ק הוא עמוק מאד מאד מי ימצאנו. בסוד ג' שמות של יהו"ה אהיה אדנ"י שעולים קי"ב כמו יבק. וכמו שפי' באומרו ויעבור את מעבר יבק. ולכן נאמר באברהם עקב אשר שמע אברהם בקולי. כי בשכר עקב שהיא (השוחד) [השכר] האמיתי שמע אברהם בקולי. ולא בשכר טובות העולם הזה. וזהו וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי. וזהו שאמר בכאן והיה עקב תשמעון. כנגד עקב אשר שמע אברהם בקולי. וכנגד ושמרת את המצות ואת החוקים ושמר ה' אלהיך לך. אמר וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי. ואמר מצותי חוקותי ותורותי. כנגד היו"ד של יעקב שהיא כנגד עשרת הדברות. שהם כלל תורה שבכתב ותורה שבע"פ. ולהורות על שם האמיתי שהוא עקב. שכר באחרית הניתן לאברהם אבינו. אמר בכאן והיה עקב תשמעון את המשפטים. כלומר אם תשמעון העקב. שאמרתי לאברהם דכתיב ביה עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי. ושמר ה' לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. שהוא השכר האמיתי הנאמר באברהם להיות לו לאלהים. וזהו אשר נשבע לאבותינו. דכתיב ביה עקב אשר שמע אברהם בקולי. וזהו ושמר ה' אלהיך לך. לשון המתנה וכמו ואביו שמר את הדבר. שהם ממתינים השכר הבא באחרונה בעולם הנפשות. וזהו וישמור משמרתי. שהמתין השכר האמתי הנמשך באחרונה מן המצות והחוקים. כאומרו ששכר מצוה מצוה. כי שכר המצות אינם טובות העוה"ז. כי הם נסים נסתרים וכנגד התולדות כמו שביאר הרמב"ן ז"ל בפרשת וארא. אבל שכר המצות הוא השכר הצפון לצדיקים הבא מעצמו. כאומרו והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. תשוב מעצמו. ולכן הבטיחם בכאן בשכר הבא באחרונה שהוא כמו עקב. והוא העיקר. אבל שכר הטובות העוה"ז אינם עיקר. אלא על צד היותו טוב. וזהו והיה עקב תשמעון שתעשון בשביל השכר האמיתי. ושמר ה' לך את הברית ואת החסד. שהוא חסד של אמת שאינו מצפה לתשלום גמול בעוה"ב. ועל צד היותר טוב יתן לך ג"כ טובות העוה"ז. וזהו ואהבך וברכך. בתוספת טובה וברך פרי בטנך:
ואולי יאמר והיה עקב תשמעון. לפי שאמר למעלה ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים. וזאת השמירה לא ידענו כיצד היא. לזה אמר והיה עקב תשמעון. להורות שהכל תלוי בשמיעה כאומרו שמעו ותחי נפשכם. ואמרו חכמים ז"ל כשאמרו נעשה ונשמע ועשו העגל ואבדו את נעשה. אמר הקב"ה שמרו את נשמע ודומה עלי כאלו שמרתם נעשה ונשמע. משל למטרונה וכו'. וזהו והיה עקב תשמעון. מיד ושמרתם ועשיתם אותם. כי שכר מצוה מצוה ובשכר השמיעה תבואו לידי שמירה ועשייה. באופן שבזה לא תהיה הגזירה. ושמר ה' לך. [פי'] ישמור לך הבטחתו. אלא הכל קשור. בשכר שתשמעון תזכו לידי שמירה ועשייה ושמר ה' אלהיך לך. ואהבך וברכך והרבך בטובות העוה"ז. ולפי שהעיקר הוא טובות העוה"ז. אמר ברוך תהיה מכל העמים. בברכה מצויינת שאין או"ה זוכין בה. והוא עולם הנשמות שהאדם משיג בזכות התורה והמצוה. וזהו לא יהיה בך עקר ועקרה. כמאמרם ז"ל שלא תהיה ביתך עקורה מהתלמידים וירחיב גבולך בתלמידים. בענין שבזה תזכה לחיי העוה"ז. כי אם הוא מדבר בענין העקרות. כבר הוא כלול באומרו וברכך והרבך וברך פרי בטנך. ולכן אמר שמדבר בתלמידים. ולפי שהחכמים והתלמידים עלובים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבין. אמר ובבהמתך. להורות שצריך אדם לשים עצמו אדם ובהמה. ואז יושיע ה'. ואז והסיר ה' ממך כל חולי. שהוא רמז על חוליי הנפש שהיתה במצרים. שהיתה מלאה גילולים ושיקוצים והיו בהם תכונות רעות וזהו מדוי מצרים הזב מבשרם שהיא בשר חמורים. באופן שתהיה שלם במעלות הנפש ובמעלות המדות. כאומרם ז"ל כשיצאו ישראל ממצרים היו בהם עורים ופסחים. פוסחים על שתי הסעיפים הנאמר באליהו ז"ל. והמתין להם ג' חדשים עד שיבריאו. וזהו בחדש השלישי וגו'. וזהו והסיר ה' ממך כל חולי וגו'. ואז ואכלת את כל העמים. באופן שהגזירה היא ברוך תהיה מכל העמים וגו'. וזהו ושמר ה' אלהיך לך:
ואולי יאמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. לכלול כל הדברים הנזכרים בפרשה של מעלה עשה ולא תעשה. שהם כלל עשרת הדברות הנזכרות. ושמרתם ועשיתם אותם. ושמרתם כנגד לא תעשה. כאומרם השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה. וזהו ושמרתם. שתשמרו עצמכם מלאוין. ועשיתם אותם כנגד מצות עשה. ושמר ה' אלהיך לך. כנגד ושמרתם של מצות לא תעשה. ולכן בשכר זה ושמר ה' אלהיך לך את הברית שנשבע לאבותיך. כי מצות לא תעשה אינם ראויות לשכר האמת כמצות עשה. וכנגד ועשיתם אותם שהם מצות עשה. אמר ואהבך וברכך והרבך. כי אחר שאתם עושים המצות מאהבה. השם יאהב אותך ויפרך וירבך. ואולי כל זה הוא כנגד מצות עשה שאמר ועשיתם אותם. ובשכר העשייה ושמר ה' אלהיך לך ואהבך וברך פרי בטנך. וכנגד מצות לא תעשה שהוא כנגד ושמרתם. אמר ברוך תהיה מכל העמים. לפי שאתה נזהר מרציחה וניאוף וגניבה וחמדה ושמע שוא. מכל העמים שהם פרוצים בכל אלו הדברים. ואחר שאתה נזהר בלאוין לא יהיה בך עקר ועקרה. והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוה. שכל זה מניעה כמו השמירה. ולכן לא ישימם בך. ואחר שהם פרוצים בזה. ואכלת את כל העמים לא תחוס עינך עליהם ולא תעבוד את אלהיהם. שהוא כנגד לא יהיה לך אלהים אחרים. אחר שאתה נשמר בלאוין כאומרו ושמרתם ועשיתם אותם:
כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה. לפי שאמר ואכלת את כל העמים. ושמא תאמר איכה אוכל להורישם ולכלותם. לזה אמר זכור תזכור את אשר עשה ה' למצרים. ושמא תאמר ג"כ שאין אתה ראוי להורישם. לזה אמר המסות הגדולות והאותות והמופתים שעשה השם עמך בדרך נס. כן יעשה ה' לכל העמים. ולפי שאולי יאמרו כי הם עצומים ובעלי מלחמה ותחבולה. וישארו מהם אנשים גבורים נסתרים וטמונים במחבואות ובמארב ויצאו וילחמו עמנו. לזה אמר וגם את הצרעה ישלח השם בם עד אבוד הנשארים והנסתרים מפניך. ולכן לא תערוץ מפניהם. אחר שה' אלהיך בקרבך. והוא לוחם מלחמתך. ויתן מלכיהם בידיך לא יתיצב איש לפניך. וכל זה בתנאי שלא תלך אחר עבודה זרה. אבל פסילי אלהיהם תשרפון באש. ואע"ג שתשרפון באש. לא תחמוד כסף וזהב שיתנו לך שעליהם. לפי שהיא חרם וכל הנאותיה חרם. וזהו כי חרם הוא. או יאמר לא תחמוד כסף וזהב. שיתנו לך שוחד בשביל שלא תשרפם. וזהו עליהם. ואמר זה לפי שאולי יאמרו ישראל מה לי להניחם כי הם עץ ואבן ואין ממש. לזה אמר ולא תביא תועבה אל ביתך. כי הם והנאותיהם שנתנו לך בשבילך הכל חרם:
